Hello, and welcome to Hebrew Podcasts.
In today’s lesson we’ll hear from Noa about her job teaching Hebrew at the ulpan. An ulpan is a school for the intensive study of Hebrew that is designed for adult new immigrants to Israel. Noa will tell us about her students and the program.
Let’s start by listening to the entire dialog. We’ll then go back and examine it piece by piece.
נועה, שמעתי שאת מלמדת
No-à, shà-mà-ti shé-àt mé-là-mé-dét
Noa, I heard that you teach
עברית באולפן.
iv-rit bé-ool-pàn.
Hebrew at an ulpan.
כן, אני מלמדת באולפן של הקיבוץ.
Kén, à-ni mé-là-mé-dét bà-ool-pàn shél hà-ki-butz.
Yes, I teach in the ulpan of the kibbutz.
יש לנו שמונה מבוגרים.
Yésh là-noo shmo-nà mé-voo-gà-rim.
We have eight adults.
שישה עולים חדשים ושני תיירים.
Shi-shà o-lim hà-dà-shim ve-shnéy tà-yà-rim.
Six new immigrants and two tourists.
הם לומדים עברית
Hém lom-dim iv-rit
They learn Hebrew
חמישה ימים בשבוע.
hà-mi-shà yà-mim bé-shà-voo-à.
five days a week.
מיום ראשון עד חמישי.
Mi-yom ri-shon àd hà-mi-shi.
From Sunday to Thursday.
משמונה עד שתיים.
Mi-shmo-né àd shtà-yim.
From eight to two.
זה די אינטנסיבי.
Zé déy in-tén-si-vi.
It’s quite intensive.
אני גם מלמדת אותם
À-ni gàm mé-là-mé-dét o-tàm
I also teach them
על התרבות הישראלית
àl hà-tàr-boot hà-yis-rà-é-lit
about the Israeli culture
וקצת היסטוריה.
oo-ktsàt his-tor-yà.
and a little history.
הלימוד נמשך חמישה חודשים.
Hà-li-mood nim-shàh hà-mi-shà ho-dà-shim.
The studying lasts five months.
איך העברית שלהם
Éyh hà-iv-rit shé-là-hém
How is their Hebrew
אחרי חמישה חודשים?
àh-réy hà-mi-shà ho-dà-shim?
after five months?
האולפן זה רק התחלה.
Hà-ool-pàn zé ràk hàt-hà-là.
The ulpan is only a start.
הם צריכים להמשיך ללמוד,
Hém tsri-him lé-hàm-shih lil-mod,
They need to continue to study,
לקרוא, ולדבר.
lik-ro, oo-lé-dà-bér.
to read, and to speak.
Noa, I started by saying “I heard that you teach…” How did I say that?
שמעתי שאת מלמדת
Shà-mà-ti shé-àt mé-là-mé-dét
שמעתי שאת מלמדת
שמעתי means that I heard. It’s short for שמעתי אני. We saw this before—the form of the verb already indicates the first person so there’s no need to say אני.
Next, שאת combines ש and את—“that” and “you” respectively.
Finally מלמדת is the feminine form of the verb to teach in the present. You should not confuse מלמדת with מדתול. The former means teaching while the latter is learning. The two verbs share a common root. As we’ll come to appreciate in future lessons, the concept of word roots is fundamental to Hebrew.
Noa, you told us about your class. You said “we have eight adults”. How did you say “we have?”
יש לנו
Yésh là-noo
יש לנו
יש means “there is”, and לנו means “to us”, however together it means “we have”. Let’s practice some variations. Noa, how would we say “I have?”
יש לי
Yésh li
יש לי
And “you have”, speaking to a female person?
יש לך
Yésh làh
יש לך
And “you have”, speaking to a group of males or a mixed group of males and females or to a group of people of unspecified gender?
יש לכם
Yésh là-hém
יש לכם
So remember that whenever we talk about people without specifying gender we’ll default to the masculine form.
On the other hand, if the group is all female, we say
יש לכן
Yésh là-hén
יש לכן
Note the “n” sound at the end.
Finally, to say “he has”
יש לו
Yésh lo
יש לו
Going back to the dialog, you said “we have eight adults”
יש לנו שמונה מבוגרים
Yésh là-noo shmo-nà mé-voo-gà-rim
יש לנו שמונה מבוגרים
מבוגרים is adults. Noa wasn’t specific about the gender of those adults, so she just used the masculine plural form. The number has to agree with the gender. Therefore Noa used the masculine form of the number—שמונה.
Noa, we also heard that six of your students are new immigrants. Let’s here that part.
שישה עולים חדשים
Shi-shà o-lim hà-dà-shim
שישה עולים חדשים
The word for immigrants is עולים. This is the plural form. And the word for new is חדשים. So new immigrants are חדשים עולים.
Noa, how do you say it in singular? A new immigrant
עולה חדש
O-lé hà-dàsh
עולה חדש
And for a female new immigrant
עולה חדשה
O-là hà-dà-shà
עולה חדשה
The other two students are tourists.
תיירים
Tà-yà-rim
תיירים
And in singular, how do you say a male tourist and a female tourist
תייר ותיירת
Tà-yàr vé-tà-yé-rét
תייר ותיירת
Next we heard that you teach five days a week, from Sunday to Thursday. In Israel, the work week begins in Sunday, and the weekend is Friday and Saturday.
Sunday is יום ראשון, and Thursday is יום חמישי. You can find all the days of the week in the lesson guide.
In the dialog we heard “from Sunday to Thursday”
מיום ראשון עד חמישי
Mi-yom ri-shon àd hà-mi-shi
מיום ראשון עד חמישי
From…to is מ...עד. We heard another use of this when you said “from eight to two”
משמונה עד שתיים
Mi-shmo-né àd shtà-yim
משמונה עד שתיים
Studying Hebrew five days a week from eight to two is quite intensive. Let’s hear how you said “it’s quite intensive”. The word for “it’s” is
זה
Zé
זה
And the word for quite is
די
Déy
די
Don’t confuse it with the word די which means enough. די means quite. Finally the word for intensive is
אינטנסיבי
In-tén-si-vi
אינטנסיבי
So the entire sentence “it’s quite intensive” was
זה די אינטנסיבי
Zé déy in-tén-si-vi
זה די אינטנסיבי
The ulpan is an immersive program. Noa explained that she also teaches her student about the Israeli culture and a little history. Let’s hear that in two parts. “About the Israeli culture”
על התרבות הישראלית
Àl hà-tàr-boot hà-yis-rà-é-lit
על התרבות הישראלית
“And a little history”
וקצת היסטוריה
Vé-ktsàt his-tor-yà
וקצת היסטוריה
“ו” is “and”. קצת means “a little”.
The ulpan program is of 500 hours. It lasts five months. I was wondering how well the students did after five months of ulpan. I asked “how is their Hebrew”
איך העברית שלהם
Éyh hà-iv-rit shé-là-hém
איך העברית שלהם
The word for their or theirs is שלהם. Let’s see some variations. To ask about myself “how is my Hebrew”
איך העברית שלי?
Éyh hà-iv-rit shé-li?
איך העברית שלי?
And if I wanted to ask you, Noa, how is your English, I would ask
איך האנגלית שלך?
Éyh hà-àn-glit shé-làh?
איך האנגלית שלך?
Noa, you answered that studying in the ulpan is merely the beginning, it provides the basis, but the students need to continue to learn, read, and speak.
How did you say “they need”?
הם צריכים
Hém tsri-him
הם צריכים
צריכים is plural. In singular it’s צריך. This is a very versatile word that could mean need, should, have to, or must. Next, we heard four verbs. Let’s take them one at a time. To continue is
להמשיך
Lé-hàm-shih
להמשיך
To learn is
ללמוד
Lil-mod
ללמוד
To read is
לקרוא
Lik-ro
לקרוא
And “to speak” is
לדבר
Lé-dà-bér
לדבר
All four verbs are in their infinitive form. It means that they don’t vary by time, gender or plurality. They simply describe the action of the verb.
So, to conclude Noa, let’s hear how you said “they need to continue to study, to read, and to speak”
הם צריכים להמשיך ללמוד, לקרוא, ולדבר
Hém tsri-him lé-hàm-shih lil-mod, lik-ro, oo-lé-dà-bér
הם צריכים להמשיך ללמוד, לקרוא, ולדבר
For a complete transcript and explanation of today’s dialog and for additional information please refer to the lesson guide downloadable from our website at http://hebrewpodcasts.com.
Before we end our lesson, let’s listen again to the entire dialog. We’ll pause after each line for you to repeat it out loud.
נוֹעָה, שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתְּ מְלַמֶּדֶת
עִבְרִית בְּאוּלְפָּן.
כֵּן, אֲנִי מְלַמֶּדֶת בָּאוּלְפָּן שֶׁל הַקִּבּוּץ.
יֵשׁ לָנוּ שְׁמוֹנָה מְבֻגָּרִים.
שִׁשָּׁה עוֹלִים חֲדָשִׁים וְשֵׁנִי תַּיָּרִים.
הֵם לוֹמְדִים עִבְרִית
חֲמִשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ.
מִיּוֹם רִאשׁוֹן עַד חֲמִישִׁי.
מִשְּׁמוֹנֶה עַד שְׁתַּיִם.
זֶה דֵּי אִינְטֶנְסִיבִי.
אֲנִי גַּם מְלַמֶּדֶת אוֹתָם
עַל הַתַּרְבּוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית
וּקְצָת הִיסְטוֹרְיָה.
הַלִּמּוּד נִמְשַׁךְ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים.
אֵיךְ הָעִבְרִית שֶׁלָּהֶם
אַחֲרֵי חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים?
הָאוּלְפָּן זֶה רַק הַתְחָלָה.
הֵם צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד,
לִקְרֹא, וּלְדַבֵּר.
That’s it for today! Until next time
שלום ולהתראות בפעם הבאה!
להתראות בפעם הבאה!
This lesson’s vocabulary
|
ulpan, studio |
אולפן |
|
them |
אותם |
|
after |
אחרי |
|
how |
איך |
|
intensive |
אינטנסיבי |
|
I |
אני |
|
you (fem.) |
את |
|
also |
גם |
|
quite |
די |
|
the |
ה... |
|
history |
היסטוריה |
|
they |
הם |
|
start, beginning |
התחלה |
|
and |
ו... |
|
it, this, that |
זה |
|
new (pl.) |
חדשים |
|
months |
חודשים |
|
five |
חמישה |
|
Thursday, fifth |
חמישי |
|
day |
יום |
|
days |
ימים |
|
yes |
כן |
|
to speak |
לדבר |
|
to continue |
להמשיך |
|
learn (pl.) |
לומדים |
|
studying |
לימוד |
|
to study |
ללמוד |
|
to read |
לקרוא |
|
from |
מ... |
|
adults |
מבוגרים |
|
teach (fem.) |
מלמדת |
|
Noa |
נועה |
|
lasts |
נמשך |
|
Hebrew |
עברית |
|
to, until |
עד |
|
new immigrants |
עולים |
|
about, on |
על |
|
need (pl.) |
צריכים |
|
kibbutz |
קיבוץ |
|
little |
קצת |
|
Sunday, first |
ראשון |
|
only |
רק |
|
week |
שבוע |
|
six |
שישה |
|
theirs |
שלהם |
|
eight |
שמונה |
|
I heard |
שמעתי |
|
two |
שני |
|
two |
שתיים |
|
tourists |
תיירים |
|
Israeli culture |
תרבות ישראלית |